עד לפני מספר שנים קבלן הביצוע של משרד החינוך למבחן המחוננים היה מכון סאלד. מבנה המבחן כמעט ולא שונה במשך עשרות שנים, הפרקים שהופיעו בכל מבחן היו זהים ולא היה חדש תחת השמש.
ב-2019 חלה תפנית כשמשרד החינוך החליף את קבלן הביצוע שלו לתהליך איתור המחוננים והגוף המבצע החדש נבחר להיות מכון קרני. מכון קרני הכניס הרבה שינויים דרמטיים לתוך מבחן המחוננים. באשר למבחן שלב ב’, שלושת השינויים העיקריים שהכניס מכון קרני הם:
כלומר, כיום המבחן משתנה משנה לשנה, ומכון קרני מבצע מעין רוטציה בין סוגי הפרקים השונים מתוך מאגר פרקים שיש להם. לכן, כדי להיות כמה שיותר מוכנים לקראת מבחן המחוננים, חשוב להתכונן וללמוד עם מכוני הכנה שמחוברים למה שקורה בשטח ויודעים מה הדגשים השנה ובאיזה סוג שאלות כדאי להשקיע יותר.
לא מומלץ להסתמך על מבחנים או על שאלות לדוגמה שמוצאים ברשת, שכן היום זה כבר לא יכול לתת מושג אמיתי למה שהילד/ה יאלצו להתמודד אתו בזמן אמת במבחן.
הכנסת דפי סימון תשובות אל מבחן המחוננים הובילה לבלבול רב בקרב התלמידים וגרמה לנו לשנות את ההמלצה שלנו לילדים – אם הם נתקלים בשאלה שהם לא בטוחים מה התשובה אליה, לא להשאיר מקום ריק ולסמן לעצמם לחזור אליו אחר כך, אלא לסמן תשובה כלשהי ולעשות בצד סימון לכך שאם יישאר זמן בסוף המבחן אז הם יוכלו לחזור לשאלה ולשנות את תשובתם.
כלומר, כשנבחנים עם דפי סימון תשובות חשוב מאוד לא להשאיר שורה ריקה – שכן זה עלול לגרום לבלבול גדול וליצירת הטיה או עיוות של התשובות (מעין קפיצה של התשובות למעלה, כך שהתשובות לא יהיו מתאימות לשאלות). הטיה כזו של התשובות תוביל לכשלון במבחן, לא בגלל שלילד/ה אין את הכישורים והיכולות המתאימות כדי לעבור ולהיקרא מחוננ/ת, אלא רק בגלל טעות קטנה של חוסר תשומת לב.
תוכלו לקרוא עוד על המשמעויות של הכנסת דפי סימון תשובות במאמר בנושא זה.ש
הירשמו לקבלת עדכונים חמים לקראת מבחן המחוננים